שתפו את המאמר

באישון לילה, עוד לפני שאיילת השחר בוקעת, אני אוהבת לקום משנת הלילה, להכין כוס קפה, לשבת בחוץ ולהביט בשמיים.

אני אוהבת להתבונן בשחור הלילה ולראות איך אחרי כמה רגעים שחור הלילה הופך לכחול עמוק, ואחרי עוד כמה רגעים הכחול העמוק הופך לכחול מרוקאי מהמם, ואט אט השמיים מתבהרים עד ללובן טהור, זחיחות של בוקר, הציפורים פוצחות בשירה והכל נקי, נקי, נקי.

ואז, ברגע אחד, הכל נשטף בזהב, כשקרן שמש ראשונה עולה ונושקת לכל.

עוד רגעי השראה

איילת השחר

באישון לילה, עוד לפני שאיילת השחר בוקעת, אני אוהבת לקום משנת הלילה, להכין כוס קפה, לשבת בחוץ ולהביט בשמיים. אני אוהבת להתבונן בשחור הלילה ולראות

תלמוד

עם כן ציור באוטו, קנבס וצבעים, הייתי נוסעת לגן עוז בפרדס חנה – מעמידה את כן הציור, מסדרת את הצבעים ושוקעת בנוף הנפרש לנגד עיני..

האופק מנפשה

הייתה לי פעם חברה, שהיו לה הרבה סערות בנפשה. ציירתי לה ציור מתנה, של הגלים החזקים, של הסלעים האיתנים, של הקצף, של המרחבים ושל האופק