הייתה לי פעם חברה, שהיו לה הרבה סערות בנפשה.
ציירתי לה ציור מתנה, של הגלים החזקים, של הסלעים האיתנים, של הקצף, של המרחבים ושל האופק מנפשה.
הייתה לי פעם חברה, שהיו לה הרבה סערות בנפשה.
ציירתי לה ציור מתנה, של הגלים החזקים, של הסלעים האיתנים, של הקצף, של המרחבים ושל האופק מנפשה.
באישון לילה, עוד לפני שאיילת השחר בוקעת, אני אוהבת לקום משנת הלילה, להכין כוס קפה, לשבת בחוץ ולהביט בשמיים. אני אוהבת להתבונן בשחור הלילה ולראות
עם כן ציור באוטו, קנבס וצבעים, הייתי נוסעת לגן עוז בפרדס חנה – מעמידה את כן הציור, מסדרת את הצבעים ושוקעת בנוף הנפרש לנגד עיני..
הייתה לי פעם חברה, שהיו לה הרבה סערות בנפשה. ציירתי לה ציור מתנה, של הגלים החזקים, של הסלעים האיתנים, של הקצף, של המרחבים ושל האופק