איילת השחר
באישון לילה, עוד לפני שאיילת השחר בוקעת, אני אוהבת לקום משנת הלילה, להכין כוס קפה, לשבת בחוץ ולהביט בשמיים. אני אוהבת להתבונן בשחור הלילה ולראות
חדוה איילת בר
באישון לילה, עוד לפני שאיילת השחר בוקעת, אני אוהבת לקום משנת הלילה, להכין כוס קפה, לשבת בחוץ ולהביט בשמיים.
אני אוהבת להתבונן בשחור הלילה ולראות איך אחרי כמה רגעים שחור הלילה הופך לכחול עמוק, ואחרי עוד כמה רגעים הכחול העמוק הופך לכחול מרוקאי מהמם, ואט אט השמיים מתבהרים עד ללובן טהור, זחיחות של בוקר, הציפורים פוצחות בשירה והכל נקי, נקי, נקי.
ואז, ברגע אחד, הכל נשטף בזהב, כשקרן שמש ראשונה עולה ונושקת לכל.
באישון לילה, עוד לפני שאיילת השחר בוקעת, אני אוהבת לקום משנת הלילה, להכין כוס קפה, לשבת בחוץ ולהביט בשמיים. אני אוהבת להתבונן בשחור הלילה ולראות
עם כן ציור באוטו, קנבס וצבעים, הייתי נוסעת לגן עוז בפרדס חנה – מעמידה את כן הציור, מסדרת את הצבעים ושוקעת בנוף הנפרש לנגד עיני..
הייתה לי פעם חברה, שהיו לה הרבה סערות בנפשה. ציירתי לה ציור מתנה, של הגלים החזקים, של הסלעים האיתנים, של הקצף, של המרחבים ושל האופק